מי הגיע לארועי חודש הקריאה ושבוע הספר העברי ?

-
השנה מספר המשתתפים באירועי חודש הקריאה ושבוע הספר הגיע לשיא של  700 ילדים והורים!!
רחבת הספריה כוסתה בדגלים ולמופע של ד"ר באבל הגיעו המוני ילדים והורים

ברחבי העיר פוזרו שלטים עם שלל האירועים
  

ראש העיר הקריא לתלמידים סיפור 

מפגש חגיגי של פורום ספרניות עירוני התקיים בנוכחות ראש העיר, המנכ"ל ומנהלת האגף לחינוך ונוער

הספרניות השתלמו בסדנה לשיווק הספריה 

ראש העיר ברך אותנו במפגש עם הסופרת איריס אליה הכהן

צוות הספריה נפגש עם הסופרת איריס אליה הכהן


לגיל הרך התקיימה שעת סיפור ויצירה "האריה שאהב תות"

חילקנו תיק ספריה 

התקיים מופע "האור שבחור" עם השחקנית ומספרת הסיפורים דרור עמרני
ביום חמישי נסיים את אירועי חודש הקריאה ושבוע הספר בטיול בעקבות סופרים לחדרה וזיכרון יעקב . נותרו מקומות אחרונים ! להרשמה אצל ניצן: 0528330125


תודה לכל העוסקים במלאכה: עיריית ראש העין, צוות הספריה ומקום בלב ולהתראות בסדנאות של חודש יולי בספריה :-)

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מה לא לעשות כשמישהו קרוב מתאשפז בבית חולים

-
תמונה
לפני קצת יותר מחודש אחי התאשפז בבית חולים עקב מפרצת במח, לא נעים .   הוא היה מורדם ומונשם לשעות ארוכות ובזמן הזה עבר צינתור ועוד ניתוח. בגלל שאני ישנה מוקדם, ידעתי על האישפוז של מוצש בראשון בבוקר, צום יז בתמוז ונעשיתי צמאה רק מהדאגה. לראות את אחי מגולח בראש, ומחובר לכל כך הרבה מכשירים , במשך ימים רבים,   זה אחד הדברים הכואבים שיש . כשהגעתי לבקר או להיות בתורנות קצרה, הוא תקשר איתנו ועם זאת הרגשתי מצוקה ,  לראות אותו בכל פעם מחדש מרותק למיטה, בלי יכולת לזוז מה שגרם לנשימות שלי להיות קצרות יותר.  ממש ככה ולגוף לכאוב. אני לא הטיפוס שמחפש לדעת את האבחנה הרפואית , הספיק לי לדעת, שביום יום אני לא יכולה להרים טלפון ולהתייעץ, שאין   סמול טוק עם אחי, שאנחנו לא מתווכחים על כל מיני דברים ושאני לא יכולה לפנק בלחמניה ממולאת בשר שהוא אוהב.         צילום : ריקי כרמל . התמונה צולמה בסדנה במכללת השף ובזמן שאני כותבת , אני מרגישה את ההתחלה של ירידה אנרגטית, רק מלהיזכר בכל הסיטואציה. יש כל מיני מדריכים איך להתנהג במצבים של משבר , אני דווקא רוצה לכתוב...
המשך לקרוא

צילומי תדמית לנשים מעל גיל 40

-
תמונה
צילומי תדמית, בואי נדבר עליהם לרגע.  למה נשים נמנעות מלעמוד מול המצלמה וגברים רק מחפשים את ההזדמנות להראות את עצמם ולהשמיע את קולם?  יש ניחוש ? כי ככה לימדו אותם מילדות, להיות חזקים, שורדים, לנצח בכדורגל, להחטיף מכות לקבוצה היריבה, להראות להם מי החזק פה, אז הם לקחו את כללי מגרש המשחקים גם לחדר הישיבות, לעסק הפרטי ולסט הצילומים. באופן כללי הם תופסים את החיים כמשחק אחד גדול. וזה דווקא מוצא בעיני.  לעומתנו, הנשים ספגנו מסרים הפוכים . עודדו אותנו להיות עדינות, מתחשבות, מכילות ומסתפקות במועט ולא מתבלטות , חס ושלום שלא ידעו שזכינו במצטיינות דיקן , או רצנו מרתון שלהם, אסור להשוויץ בזה.  שלא ידברו עלינו ולא יבקרו אותנו.  בכל זאת, את צריכה צילומי תדמית, שיבליטו את הנוכחות שלך ברשת, אז מה עושים ?  נושמים רגע :-) על אף שבאופן כללי קשה לקחת נשימה  בתקופה הזו.  זו הזדמנות להתבונן בעצמך. לא משנה באיזה גיל.  אם את חוששת, זה בסדר אני כאן כדי להקשיב ולתת פיתרון . מוזמנת לכתוב בתגובה ממה את חוששת .
המשך לקרוא

המתנה המפתיעה שקיבלתי ליום הולדתי

-
תמונה
פוסט יומלדת השבוע גיליתי שיש לי שבט שלם של אחיות שרק מחכות שנבלה ביחד. אחת מבאר שבע, השניה מאבן שמואל. השלישית מירושלים ויש גם מבת ים, רחובות, נוקדים, פסגת זאב,  יהוד, ראש העין , פתח תקוה , אפרת , יבנה,  אשדוד וקרית גת.  בקיצור חוצה ישראל. כמעט. נראה לי שגיליתי אותן מאוחר, אבל עדיף מאוחר מאשר בכלל לא. בפעם הראשונה נפגשנו כשהייתי בת 19 , במקום עלום שם "גן יבנה" שם התנדבתי לשנת שירות לאומי .  בילינו שנה שלימה ביחד, והייתה לנו מטרה אחת, להסתדר אחת עם השניה ולנסות לא להרעיל זו את זו במטבח. חוץ מפעם אחת זה בסך הכל עבד יפה J 30 שנה אחרי נפגשנו ביום הולדתי. אני חושבת שהתאריך לא מקרי , הרי יום הולדתו של האדם זה התאריך הכי גבוה בשנה מבחינה רוחנית ועל אף שנשארתי מאופקת במפגש הרגשתי שהאיחוד הזה עוצמתי וצריך להמשיך להיות בקשר יומיומי. זו היתה מתנה עבורי לראות פני ם שלא פגשתי כל כך הרבה זמן. עם חלקן דרכנו הצטלבו ועם היתר זו היתה הפתעה נעימה. מדהים לגלות שעל אף השנים שעברו כולן נשארו אותו הדבר. כמובן שהתבגרנו אבל הלך הרוח נותר בעינו. בעלות הטמפרמנט לא א...
המשך לקרוא