מה לא לעשות כשמישהו קרוב מתאשפז בבית חולים
לפני קצת יותר מחודש אחי התאשפז בבית חולים עקב מפרצת במח, לא נעים . הוא היה מורדם ומונשם לשעות ארוכות ובזמן הזה עבר צינתור ועוד ניתוח. בגלל שאני ישנה מוקדם, ידעתי על האישפוז של מוצש בראשון בבוקר, צום יז בתמוז ונעשיתי צמאה רק מהדאגה. לראות את אחי מגולח בראש, ומחובר לכל כך הרבה מכשירים , במשך ימים רבים, זה אחד הדברים הכואבים שיש . כשהגעתי לבקר או להיות בתורנות קצרה, הוא תקשר איתנו ועם זאת הרגשתי מצוקה , לראות אותו בכל פעם מחדש מרותק למיטה, בלי יכולת לזוז מה שגרם לנשימות שלי להיות קצרות יותר. ממש ככה ולגוף לכאוב. אני לא הטיפוס שמחפש לדעת את האבחנה הרפואית , הספיק לי לדעת, שביום יום אני לא יכולה להרים טלפון ולהתייעץ, שאין סמול טוק עם אחי, שאנחנו לא מתווכחים על כל מיני דברים ושאני לא יכולה לפנק בלחמניה ממולאת בשר שהוא אוהב. צילום : ריקי כרמל . התמונה צולמה בסדנה במכללת השף ובזמן שאני כותבת , אני מרגישה את ההתחלה של ירידה אנרגטית, רק מלהיזכר בכל הסיטואציה. יש כל מיני מדריכים איך להתנהג במצבים של משבר , אני דווקא רוצה לכתוב...
.jpg)
תגובות
הוסף רשומת תגובה