יום ראשון, 19 ביולי 2015

לקרוא בקול את ביאליק

אני אוהבת את הרעיון שאנשים מקריאים אחד לשני קלסיקה ספרותית.

לקרוא בקול , הוא פרוייקט מוצלח בספריות הציבוריות בעולם ולתומי חשבתי שזה לא ממש מתאים לישראלים, עד שעשרים חברה' צעירים, הוכיחו לי ההיפך . בשבוע שעבר התכנסו בספריה תושבי העיר ומחוצה לה בשעת ערב מאוחרת , הם אחזו כיבוד וביד השניה ספר, כדי להקריא בקול , לשתף ובעיקר כדי ליהנות.



עומר והצעירים 


התמהיל של האנשים היה מופלא - מבחירה אישית, הגיעו לספריה זוג צעיר ונשוי, סטודנטית מצטיינת דיקנאט וחבר עירייה, מייסד תנועה, מתכנת, עובדת הייטק, סטודנטית לחינוך מיוחד, אנתרופולוג, מדנית בצבא, עיתונאית , אבא צעיר ועוד דמויות.

הדר בלישה רכזת יחידת הצעירים וצוות הספריה העירונית,  הכריזו על מסורת של קריאה בקול למבוגרים, או בשמה העסיסי בוקסרפינג. תנועה שקטה, עמוקה ולא מתרברבת , ששמה לה למטרה לחבר בין אנשים זרים באמצעות טקסטים ולדלג  בין המילה הכתובה למחשבה, לרגש ולרצונות המשתתפים.

התחלנו בזמן תוך כדי נשנוש ענבים, שקדים וחמוציות וגם פופקורן, במבה ועוגיות שוקולד צ'יפס. עד כאן החלק המתוק של הערב. סתם! מכאן התחיל חלק האל-חזור. יש עניין בבוקסרפינג לקבוצות הטרוגניות ולפיכך, החלוקה לשלוש קבוצות התבצעה תוך שימת לב למגדר, גיל ואינטואיציה של הדר ורז.


אחי, רז והדר


שקט במליאה.
שתי שניות של ברכות , תודות לעומר שכטר, רז ספקטור, לקהל שהגיע גם מהוד השרון ורמת אביב והתחלנו. רגע לפני שנשלפו המילים הכתובות שמתי לב למספר פורמטים : דרמה בכתב יד, טקסט מאוייר, דף קרוע , ספר של ממש, רומן מהוה , כותרת מוסתרת , שיר מחורז, דף מודפס עם תמונה מפייסבוק וגם שיר על מסך אייפון מדור 3. הטקסט שלי היה מקופל על שולחני , לא בטוח בעצמו, בכל זאת להקריא את מכמני פייסבוקי בפני זרים?


אחז באמצע

השקט נמשך ,
הלב נפתח ומיתרי הקול בפעולה, ככה זה שמקריאים טקסט שנבחר באופן אישי. אם אתה קורא לכולם, אתה מביא את עצמך ואחרי כל הקראה , פליאה. השיח קולח, לכולם יש מה להגיד, הרי לשם כך התכנסנו. רז , מנחה ותוך הקשבה מליאה מעביר את זכות הדיבור בין חברי הקבוצה. 

בקומה העליונה התמקמה הקבוצה של אחז, אקדמאים, חושבים, רוצים להיטיב עם העולם, שיכאב כאן קצת פחות.
דילגתי בין הקבוצות כדי לצלם, נשאבתי לשיח בהנחיית אחי , מתנדב מנחה בבוקסרפינג, התחלנו דיון קל על חזרה בתשובה, מהות המסע והאם שאלנו את עצמנו לאן אנו רוצים להגיע?