נשים רבות, המנויות בספריה הפסיקו לשאול ספרות יפה, לעצמן.
איך גיליתי זאת?
הן ממשיכות להגיע דרך קבע לספריה עם הילדים/הנכדים , מבלי לקחת ספר לעצמן. רק לילדים.
שאלתי אותן מדוע הפסיקו לקרוא? ענו שקשה הקריאה, משום טרדות היומיום, העומס המצטבר גרם להן לוותר על הנאת הקריאה.
מתוך המצוקה הזו, צוות הספריה ואני חשבנו כיצד ניתן לפתור את הבעיה ולו באופן חלקי?
לקראת יום האישה הבינלאומי ניכסנו לעצמנו את התאריך והזמנו לספריה סדנה לנשים בלבד
"יוגה מהספרים" .
"יוגה מהספרים" .
למעשה, לא קיימת סדנה כזו, בנינו אותה, בשיתוף שרון קנור , מורה ליוגה ובעלת סטודיו בגבעה, כדי ללמד נשים להגיע לידי ריכוז ושקט פנימי ובמטרה לעודד קריאת ספרים.
בהנחיית שרון השתתפו 12 נשים, שמעולם לא תרגלו יוגה , תושבות העיר, בגילאים שונים ומתחומי עיסוק מגוונים והצטרפו אליהן הספרניות.
למדנו כיצד לנשום נכון ולהיות במודעות , באמצעות תרגילי נשימה .אחר כך קיבלנו הסבר על החשיבות של תירגול יוגה וכיצד התרגילים הפיזיים משפיעים על הגוף והנשמה, משפרים את היציבות ומשפיעים על הקוגניציה ויכולת הריכוז שלנו.
בהמשך שרון הקריאה בקול פיסקה מקלאסיקה של עמוס עוז: סיפור על אהבה וחושך, העוסקת בדקויות ההקשבה שבין אדם לחברו :
אם לפעמים נדמה לרגע שבכל זאת יודעים משהו זה עוד יותר גרוע, מפני שמוטב לחיות בלי לדעת שום דבר מאשר לחיות בטעות, אבל מי בעצם יודע? במחשבה שניה, אולי דוקא הרבה יותר קל לחיות בטעות מאשר בחושך.
משתתפות הסדנה התנסו בתרגילי יוגה בסיסיים והתמסרו למרחב של שקט בספריה העירונית . שקט להקשבה, התבוננות וקריאה .
בסופה של סדנה הצטלמנו בתנוחת העץ, מנסות לשמור על שיווי משקל.
(צילמה: ריקי כרמל)
