ריקי כרמל צלמת

לפני מספר עשורים, בעודי תלמידת תיכון, נפטרה השכנה שלנו, אישה צנועה , צנומה ומליאת חסדים . באותו זמן הייתי כתבת צעירה באחד המקומונים בעיר. פטירתה  השפיעה עליי והרגשתי צורך לכתוב משום  שהזכירה לי את תהילה גיבורת הנובלה של עגנון: " זקנה אחת היתה בירושלים, זקנה נאה שכמותה לא ראיתם מימיכם, צדקת הייתה וחכמה הייתה וחיננית הייתה וענוותנית הייתה . אור עיניה חסד ורחמים וקמטי פניה ברכה ושלום" ( מתוך "תהילה" ) החיבור לעגנון התחיל משיעורי ספרות מליציים ביותר,  שזורים בשפה עגנונית  שאפשר לנשום  ולהתפעל . בעיניי זו סיבה נפלאה להגיע ל בית עגנון . חובה ממש לאוהבי הספרות לצפות בהצגה המקורית שהפיק הבית. שני שחקנים מתארים אפיזודות מספריו של עגנון .דיאלוגים המתובלים  במסרים עדינים של אהבה , דמויות מהשטייטל , דמויות עגולות ושטוחות מרמזות מה עשוי להיות סופו של הסיפור. תענוג. הציטוט האהוב עליי לקוח מ תמול שלשום : " עדיין אתה סבור שמנוחה היא דבר שתלוי בחוץ, מנוחה היא דבר שבפנים" סיבה נוספת היא הסיור המומחז  והספריה- שמואל יוסף צ'צקס, הסביר מדריך הסיור עלה לאר...