שלוש סיבות לבקר בבית ש"י עגנון

לפני מספר עשורים, בעודי תלמידת תיכון, נפטרה השכנה שלנו, אישה צנועה , צנומה ומליאת חסדים . באותו זמן הייתי כתבת צעירה באחד המקומונים בעיר. פטירתה  השפיעה עליי והרגשתי צורך לכתוב משום  שהזכירה לי את תהילה גיבורת הנובלה של עגנון: " זקנה אחת היתה בירושלים, זקנה נאה שכמותה לא ראיתם מימיכם, צדקת הייתה וחכמה הייתה וחיננית הייתה וענוותנית הייתה . אור עיניה חסד ורחמים וקמטי פניה ברכה ושלום" ( מתוך "תהילה" )

החיבור לעגנון התחיל משיעורי ספרות מליציים ביותר,  שזורים בשפה עגנונית  שאפשר לנשום  ולהתפעל . בעיניי זו סיבה נפלאה להגיע לבית עגנון. חובה ממש לאוהבי הספרות לצפות בהצגה המקורית שהפיק הבית. שני שחקנים מתארים אפיזודות מספריו של עגנון .דיאלוגים המתובלים  במסרים עדינים של אהבה , דמויות מהשטייטל , דמויות עגולות ושטוחות מרמזות מה עשוי להיות סופו של הסיפור. תענוג.

הציטוט האהוב עליי לקוח מתמול שלשום : " עדיין אתה סבור שמנוחה היא דבר שתלוי בחוץ, מנוחה היא דבר שבפנים"

סיבה נוספת היא הסיור המומחז והספריה- שמואל יוסף צ'צקס, הסביר מדריך הסיור עלה לארץ ב1908 ובעקבות הספר הראשון שפרסם "עגונות" שינה שמו לעגנון. סיירנו בבית שתקרתו הוחלפה וקירותיו מתכוננים לתערוכת קבע ותוך כדי הסבריו של המדריך "התערב" שחקן במונולגים קצרים שהאירו ציוני דרך בחייו של עגנון . " מוטב שאדם ישא אישה שמכבדתו ואל יחזר אחרי אותן שאינן משגיחות בו" (מתוך "סיפור פשוט")

הספריה בקומה השניה מהווה מבחינתי את שיאו של הסיור . מנחשים כמה ספריות היו לו בחייו? מה עלה בגורלן ומי הידיד הטוב, שסייע  להקים את הספריה הנוכחית? ליד הספריה ניצב בגאון, ממוסגר ועטור הילה שאינה נראית לעין  פרס הנובל לספרות. אתם עדיין יושבים ? רוצו לראות  ולשמוע על ההכנות המיוחדות שנעשו  לקראת בואו של עגנון לטקס ב1966 ולמילותיו האיתנות בשעת קבלת הפרס על העם היהודי.

לבסוף, אני חייבת לציין את הצוות הקשוב שתופר סיור על פי המידות. סיור לקבוצה קטנה או שתיים במקביל, לגילאים השונים, עם הסעה וכיבוד. תודה לך צדף !
הטיול הבא לראש פינה בעקבות "גיא אוני" יתקיים לקראת שבוע הספר העברי .

לטיולים נוספים בעקבות סופרים:
מטיילים בעקבות חצוצרה בואדי כאן
טיול בעקבות סופרים לירושלים כאן

אהבתם? מוזמנים לשתף
רוצים סיפורי ספריות? הכניסו מימין את האימייל שלכם ולחצו על submit וקבלו עידכון בכל פעם שהבלוג מתעדכן . שלכם, ריקי