מצפה רמון - המלצות , עקבים זריחה ועקרבים

 נסעתי למצפה רמון בלי המצלמה שלי.

                                                            צילום : ריקי כרמל

כן, אני, בלי מצלמה, כאילו השארתי חלק ממני בבית.

אבל הייתה לזה סיבה: רציתי להיות שם באמת. לראות, להרגיש, להקשיב ,  בלי לחשוב כל הזמן על הפריים הבא.
ספוילר: ברור שבסוף צילמתי בפלאפון .

איפה ישנים?
סגרנו וויקנד באכסניית אנ"א, בחדר עם מרפסת מול המכתש.
זו ההמלצה הראשונה שלי, ואולי החשובה מכולן: מרפסת מול המכתש.

איפה אוכלים?
הפודיז שביניכם כנראה ירצו להזמין מקום במסעדה שווה, אני? בעד הרשתות .
במרכז המסחרי, כחמש דקות הליכה, יש ג'אפן ג'אפן, בורגרס בר, פיצה האט ועוד אפשרויות כשרות.

המסקנה שלי: ארוחת בוקר באכסניה, ובערב יוצאים להתפנק.

אבל רגע. המאפייה ברובע דרכי הבשמים.
מכירים את הריח הזה בבית כשלחם יוצא עכשיו מהתנור?
אז כזה.
רק יותר מסוכן, כי אפשר לקנות.

ממכר. 

ואם כבר הגעתם לרובע דרכי הבשמים...
בין החנויות נכנסתי ל"פארן", חנות ריחנית במיוחד שמייצרת במקום סבונים, קרמים ומוצרים על בסיס טבעי.

ההמלצות שלי: סבון ליפה בריח ליצ'י וקרם וניל פצ'ולי שמתאים לי בול לקיץ.
ולמי שצריכה — יש גם מבחר של איפור שמותר לשימוש בשבת.

הרובע נמצא כמה דקות נסיעה מהאכסניה, או בערך 20 דקות הליכה.

אבל תקשיבו לי טוב: באוגוסט לא הולכים את זה ברגל.
החום שם מתחיל עוד לפני שאתם מתחילים את היום.

בריכה
ליד המרכז המסחרי יש בריכה, אופציה מצוינת למי שאוהב לשחות או מגיע עם ילדים. כדאי לבדוק מראש את שעות הכניסה, כי יש חלוקה לשחיינים, רחצה כללית, גברים ונשים. לתושבי חוץ: 35 ₪.

שבת במצפה
לתימנים בלבד . טוב, וגם לכל מי שאוהב "לכה דודי" בניגון תימני ,  שווה להגיע לבית הכנסת "אוהל שלום" עם כניסת השבת, וברחוב מישר יש בית כנסת של חב"ד, שבו תפילת שחרית מתחילה ב־10:15.

כן, 10:15.

שומרי שבת שאוהבים לקחת את הבוקר באיזי ,  מצאתי לכם מקום .

ועכשיו לפנינה שלא ציפיתי לה: הספרייה העירונית
ממוקמת ברחוב בן גוריון, הרחוב הראשי. פשוט לכו לאורך הרחוב והיכנסו, מנהל אותה בטוב טעם רונן שטרן שהוא גם מוזיקאי . 

דברו עם נועה הספרנית, תסתכלו על היצירות שמפוזרות בספרייה ואל תפספסו את קיר מכירת הספרים.
כל כך יפה ומיוחד.

ולדבר שלשמו התכנסנו: המכתש.

לפני הזריחה, תעלו לכיוון מרכז המבקרים, תעברו אותו ותמצאו לכם מקום לשבת מול המכתש.

ואז שקט.

באמת.

אל תדברו.

כל פסיעה נשמעת שם. כל שיחה מקבלת הד.
אני חושבת שכמו שמבקשים לא להאכיל את היעלים, צריך לשים שלט:

"בשעות הזריחה והשקיעה — נא לא להפריע למכתש."

יש מקומות שצריך בהם הסבר.
ויש מקומות שפשוט צריך לשתוק מולם.

זו גם הסיבה שלא לקחתי מצלמה. רציתי להתרכז ביופי ולא בתמונה שלו.

בשבת הלכתי לאורך טיילת אלברט , על שפת המכתש ופשוט ספגתי את העוצמה של בין הערביים, 

המשכתי עד הר גמל.

לא טיפסתי.

בכל זאת, נעלתי עקבים .

מה לא עשיתי, אבל אמרו לי שכדאי?
תודה לנועה הספרנית על ההמלצות:

• סיורים של אינסייד מצפה
• לנסוע למנסרה וללכת במסלול הקצר 
• סיור עקרבים עם נועם שלו, שהוא גם אבא של אביגיל שלו המקסימה שעובדת בקייטרינג שבאכסניית אנ"א, ממנה הבנתי שיש סיור כזה. 

לגבי האחרון , גם אם ישלמו לי, אין שום סיבה שאצא מרצוני החופשי לחפש עקרבים בחושך. תודה, אבל לא.

טיפ אחרון למגיעים מהמרכז:
כביש 6 ומשם כביש 40.

אפשר לשלב כניסה דרך כביש 25 לנתיבות ולעצור אצל הבבא סאלי, רק קחו בחשבון שזה מאריך את הדרך , אז נהג נוסף בהחלט עוזר.

וההמלצה הכי טובה שלי למצפה רמון?

אל תמהרו.

תסתכלו,
תלכו,
תריחו את הלחם,
תדברו עם האנשים.
ובזריחה , פשוט תשבו בשקט מול המכתש.

יש נופים שמצלמים.
ויש נופים , שכדאי לפחות פעם אחת, פשוט לזכור.

תסגרו שם וויקנד?