אני קוראת לתמונה הזו גלים ושיניתי את שם הבלוג לריקי כרמל צלמת ומשתפת. בעיקר כי אני רוצה לכתוב את המילים שאופפות את התמונה.
אתחיל מבראשית , כי כל יום הוא כזה. מזה מספר שנים הבלוג קיים ומתוחזק. בהתחלה קראתי לו ריקי כרמל קוראת ומשתפת וסיפרתי על הספריה העירונית בראש העין ועל ביקוריי בספריות אחרות בארץ ובעולם. העברתי את חוויותיי בכובע של מנהלת ספריה ובלוגרית . בשנתיים האחרונות יש לי עסק משלי תודה לאל ואני מצלמת בנוסף לעבודתי בספריית ראש העין. למדתי במספר מוסדות לצילום, שהמשמעותי מבינהם היה אצל קרן דניאלי , צלמת ומנטורית לצילום שעבודותיה זכו בפרסים ברחבי העולם. אני מצלמת תדמית, פורטרטים בטבע והריוניות. אני נהנית לצלם גם את הטבע הפראי ואוכל, טעים ואסטטי.
נקודת מבטי כצלמת מביאה איתה המון רגש ומיקוד. צילום זו חוויה פיזית, אומנותית ומנטלית שמסתיימת בהפקת תמונה . שמתי לב שאני רוצה למתוח עוד קצת את החוויה, במילים, רגשות וזכרונות. יש כל כך הרבה מה להגיד בנוסף לחשיפה, מהירות תריס ואיזו .
צילום הים. לא משנה היכן אטייל בארץ או בעולם וכמה זמן יהיה ברשותי, על פי רב אמצא את מקור המים הקרוב . ים, אוקיינוס ואם יש נהר אני נפעמת ממש . גם נחל גורם ללבי להתרונן.
למה עכשיו? במהלך חג הפסח ביקרתי כל יום בים . ביום שישי האחרון היתה סערה רצינית , גשם שטף לי את הפנים והייתי חייבת לעצור לרגע להתבונן , לנשום עמוק ולצלם את הבריאה היפה הזו, שתמיד מעוררת בי זיכרונות טובים. אני לא יודעת לשחות (גילוי נאות), כי כמעט טבעתי פעמיים , פעם אחת בים ופעם אחת בבריכה ועם זאת אני לא אומרת נואש שיום אחד אמצא את עצמי שוחה עד שובר הגלים וחזור לחוף המבטחים. אני גם לא גולשת ומדוזות מצמררות אותי .
יש משהו מטלטל בהליכה על החוף ובמגע המים עם הגוף. בהתחלה לא מרגישים , מתמקדים בהליכה או בקושי לרוץ על החול. בהמשך, עם קצב השיוט מתחיל הריחוף וגם הגוף נרגע, זיכרונות עולים , תשובות מגיעות והימצאות בחברת הים מעניקה כח להתמודד ולהיחשף. הגלים אינם שופטים ורחש הגלים הוא מלך הים.
לתמונות נוספות , עקבו אחריי באינסטגרם!
riki_carmel_photography
תענוג לקרוא אותך בעיקר כשמצורפות תמונות נהדרות שאת מצלמת❤
השבמחקתודה קרן אהובה!
מחקרבקה, ריגשת אותי ממש!! איזה כיף לשמוע שאת נהנית מהדרך, ושבנית את עצמך בעולם שאת אוהבת כל כך. אני גאה בך מאוד!
השבמחקקרן דניאלי
תודה רבה קרן יקרה!
מחק