הגעתי
ליום השישי בתהליך, שבו אני מנסה להשתפר במספר תחומים בחיי ואחד מהם הוא פעילות גופנית למשך שעה בכל יום .
(היומיים האחרונים תועדו רק במחברת )
משקולות וגומיות באימון זה החלק הכי בלתי נסבל שיש.
תנו לי לרוץ, ללכת, לתרגל יוגה, לעשות סקואטים, תוסיפו פלאנק.
רק אל תבקשו ממני להרים דברים.
מבהיל אותי לחשוב , שהמשקולת תיפול לי על הראש,
שאני חו”ח אעקם משהו בגוף, או שתנחת לי על הבוהן
ושהידיים ירעדו לי ולא אצליח לכתוב.
השינוי חל , כשניסיתי להבין למה אימוני חיטוב ועיצוב בסטודיו מביאים לי תוצאה מינורית.
התשובה שקיבלתי ממאמנת אחרת הייתה שהתמקדות באימוני משקולות,
שבונים מסת שריר תיתן לי תוצאה יותר טובה.
מכיוון, שבניית שריר תשרוף יותר קלוריות ותמנע ממני לזלול חצי מקרר אחרי אימון.
אחרי הסבר כזה שנאתי לאימוני משקולות ירדה בחצי והחלטתי לנסות.
המאמנת ואני הגדרנו את המטרה שלי: להתחזק כדי לרוץ יותר טוב ולמנוע פציעות.
בתוכנית שקיבלתי ממנה אני צריכה להרים משקלים נמוכים ולהתחיל ב3 סטים לכל תרגיל ולא לשאוף להנפה של 20 קג.
בהמשך אוכל להעלות משקל (של המשקולת לא שלי :-)
קפצתי על המציאה והתחלתי ב2 קג לכל יד.
להגיד לכן שהידיים שלי לא רועדות? הן כן!!
אחרי כל כך הרבה סטים ליד אחורית, קדמית, פשיטה , פלנק.
אמאל’ה כואב לי 😊
ומשהו טוב לסיום- התהליך הזה גורם לי ללכת נגד עצמי ולנסות דברים חדשים.
אם שכנעתי אותך להצטרף, אפילו לחלק 1 תכתבי לי.
לקריאה נוספת:
תגובות
הוסף רשומת תגובה